אודות

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לאדם (הממנה) למנות מיופה/מיופי כוח שיפעל/ו בשמו ויקבל/ו החלטות עבורו בעתיד, אם וכאשר הוא לא יהיה כשיר לעשות כן. בשונה מייפוי כוח רגיל, ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף דווקא כאשר הממנה אינו כשיר עוד לקבל החלטות, ומהווה חלופה משפטית לאפוטרופסות.

מסמך זה מאפשר לאדם לקבוע מראש מי ינהל את ענייניו הרכושיים, הרפואיים והאישיים בעתיד, אם וכאשר הוא לא יהיה מסוגל לעשות זאת, ובאילו תנאים. ניתן להגדיר בו הנחיות מקדימות מפורטות ולקבוע מיופי כוח שונים לתחומים שונים.

גישור הוא אחד ההליכים ליישוב סכסוכים, המאפשר לצדדים המתגרשים להגיע להסכמות בעזרת צד שלישי ניטרלי – המגשר. בשונה מהליך משפטי, הגישור מבוסס על הסכמה והידברות במקום עימות והכרעה.

בהליך הגישור, המגשר מסייע לנהל משא ומתן אפקטיבי ולמצוא פתרונות המקובלים על הצדדים. הוא מציע מסגרת מובנית לדיון, מזהה אינטרסים משותפים, ומקדם תקשורת פתוחה ומכבדת. התהליך מאפשר לצדדים להביע את עמדותיהם, צרכיהם ורגשותיהם באופן שאינו מתאפשר בהליך משפטי בבית המשפט.

הסכם ממון הוא מסמך משפטי המסדיר את היחסים הכלכליים בין בני זוג. בשונה מברירת המחדל הקבועה בחוק יחסי ממון בין בני זוג, המגדירה שוויון ואיזון משאבים, הסכם ממון מאפשר לבני הזוג לקבוע הסדרים כלכליים התואמים את רצונותיהם ונסיבותיהם האישיות.

הסכם ממון יכול להיערך לפני הנישואין או במהלכם. כאשר ההסכם נערך לפני הנישואין או במהלכם, הוא מחייב אישור של בית המשפט לענייני משפחה או רישום אצל רשם הנישואין (כשמדובר בהסכם שנערך לפני הנישואין). אישור זה מבטיח שההסכם נערך מתוך הבנה מלאה והסכמה חופשית.

צוואה היא מסמך משפטי המאפשר לאדם להביע את רצונו לגבי אופן חלוקת רכושו לאחר פטירתו. עריכת צוואה מעניקה לאדם את האפשרות לקבוע בעצמו כיצד יחולק עיזבונו, במקום שהחלוקה תתבצע לפי הוראות חוק הירושה, התשכ"ה-1965.

החוק בישראל מכיר במספר סוגי צוואות: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות (שופט, רשם לענייני ירושה או נוטריון) וצוואה בעל-פה (במקרים חריגים). לכל סוג צוואה יש דרישות צורניות ספציפיות, שאי-עמידה בהן עלולה להוביל לפסילתה.